תושבי תל אביב – הזהרו מסעיף 325 לפקודת העיריות, אתם עוד עלולים לשלם כפל ארנונה

פורסם ע"י מורן בר ב24 ביוני, 2010

קרוב לשש שנים גרתי בעיר ללא הפסקה, תל אביב. לאחר מגורים בשכונת נוה צדק, בשל התחושה שאני גרה באתר בניה במקום בשכונת יוקרה, ומסיבות אישיות נוספות, החלטתי לשים את פעמי לפרברים ולהתגורר לא הרחק מבית הורי.. ביום בו עזבתי את העיר והתמקמתי בעיר החדשה, הלכתי כאזרחית הגונה לשנות את כתובתי במשרד הפנים. משרד הפנים, הגוף האחראי על רישום המען העדכני של תושבי המדינה, סיפק לי את הביטחון באמצעות סעיף 3 לחוק עדכון כתובת, שהרשות המקומית תתעדכן תוך 14 ימים ותעדכן גם את כתובתי החדשה.

לאחר המעבר, בו כמובן סיכמתי עם הדיירת שהחליפה אותי כי היא תעדכן את כתובת המגורים שלה במקומי, חשבתי לתומי כי בזאת נסתיימו עסקי עם העירייה. מספר חודשים אחרי כן, בעקבות שיחה עם בעלת הדירה בה נראה כי יש חוב ארנונה שלא שולם, יצרתי קשר עם נציגת העיירה בשיחת טלפון והסדרתי את החוב עד למועד העזיבה המקורי, כחצי שנה לפני כן. בשיחה התברר לי שהייתי צריכה להודיע לעירייה שעזבתי את הנכס, והם אינם מתבססים על הנתונים ממשרד הפנים. התנצלתי בפני הנציגה ושלחתי לה, כבקשתה, מכתב בו הדגשתי את תאריך העזיבה המקורי שלי, שילמתי את חובי לעיריה וביקשתי גם שתשלח לי כמובן קבלה ואסמכתא שהתשלום התקבל.

בזאת, מסתבר, לא תמו בעיותי עם עיריית תל אביב, אלא להפך, הן רק התחילו!

לא מזמן, ממש בתחילת מאי של 2010, להזכירכם יותר משנה לאחר שעזבתי את העיר ושיניתי את כתובתי, קיבלתי דרישה מוזרה לתשלום נוסף של ארנונה למועד שבכלל לא גרתי בעיר יותר. התקשרתי לנציגת העיריה אשר הסבירה לי כי המועד שבו עזבתי הוא למעשה המועד בו הודעתי לעירייה והדברים לא התעדכנו בדיעבד ועלי לשלם את הארנונה לתקופה עד היום בו דיברתי עם הנציגה הראשונה, תקופה של חצי שנה נוספת. להזכירכם, בתקופה זו אני משלמת ארנונה לעירית העיר החדשה בה אני גרה, כחוק.

כאן כבר התחלתי להתבלבל – האם כאשר הודעתי לנציגה הראשונה שעזבתי למעשה את הדירה בתאריך מוקדם כחצי שנה לפני כן לא הספיקה בשביל עיריית תל אביב להבין שאכן לא גרתי שם? האם לא מספיקה לעירייה ההוכחה שבמשרד הפנים כתובתי מעודכנת בעיר החדשה ולא בתל אביב מהיום בו היתה בקשתי המקורית לסגור את החשבון מולה? כנראה שלא. העירייה החליטה כי אני מחזיקה עדיין בנכס בתל אביב ולא משנה שום הוכחה אחרת. פקודת העיריה 325 מטילה את החובה עלי להודיע לעיריה ואין בדיעבד.

למיטב זכרוני, גם על רשות, כגוף נותן שירותים לאזרחים, חלה חובת הגינות, תום לב, ועוד חובות עליהן למדנו עוד בשנה הראשונה ללימודי משפטים. אם היה מדובר בנסיון לעשוק את העיריה ולהתחמק מתשלום הארנונה, ניחא, היו תופסים אותי ואכן הייתי מקבלת עלי את הנטל ומשלמת את החשבון של כמה מאות שקלים לעירייה בהכנעה. אך במקרה זה, העירייה החליטה לעצום את עיניה במכוון, להתעלם מהעובדה שאני משלמת ארנונה בעיר אחרת, ולהטיל עלי למעשה תשלום ארנונה של דירה שאיני מתגוררת בה יותר. למה? ככה -כי הם יכולים!

מכתבים רבים שלחתי ללשכת ראש העיר, למחלקה המשפטית, לפניות הציבור, לכל מי שרק יכול לשמוע את תחינותיי לא לשלם ארנונה על נכס נוסף שאיני גרה בו, אינו בבעלותי ואין לי שום קשר אליו יותר משנה, נענו בתשובות לקוניות כמו שרק עיריה יכולה לכתוב. כי היי, מסחטת כסף עובדת טוב יותר אם אין מענה אנושי הגיוני, אלא תשובות על גבי שבלונות של מכתבי תגובה לאזרחים שלא יכולים לפנות לעיריה בדרך אחרת, גם לא אם הם מתחננים לדבר עם מישהו אחר.

הסיפור שלי עוד לא נגמר מול עיריית תל אביב. אני אשמח להגיע פיזית לעירייה להסביר להם ואם אפילו צריך, לצייר בשבילם את הדברים על לוח. אבל אתם – היזהרו מפקודת העירייה הסוררת – היא רודפת גם אתכם!

  • Share/Bookmark

פרטיות ופייסבוק

פורסם ע"י מורן בר ב10 בספטמבר, 2009

חזרתי רק כדי לספר לכם שפרסמתי 2 פוסטים חשובים עם טיפים לשמירה על הפרטיות בפייסבוק באתר ניוזגיק אותו אני עורכת יחד עם יניב פלדמן.

החלק הראשון מפרט כיצד לשמור על רשימות החברים בפייסבוק, על הנראות של הפרופיל בתוך האתר וברחבי האינטרנט, על התמונות ועל המידע שנחשף עליכם.

החלק השני ממשיך ומסביר כיצד לשמור על הפרטיות באפליקציות, על אמצעי יצירת הקשר, על המידע שמוצג בקיר הפרופיל, על רשימות החברים שלכם, ועל התמונות בפייסבוק.

המידע הזה חשוב ויכול להועיל לכל אחד מאיתנו, אנא חלקו אותו עם חבריכם!

  • Share/Bookmark

הכל זמני

פורסם ע"י מורן בר ב10 במרץ, 2009

היי לכולם,

עקב התחלת התמחות במשרד המשפטים – הרשות למשפט,טכנולוגיה ומידע,
עד להודעה חדשה אאלץ להפסיק את הכתיבה בבלוג מסיבות אתיות.

במידה ויינתן אישור להמשך הכתיבה, אשמח להמשיך בדרך בה התחלתי.

תודה לכל מי שהגיב,שאל וביקר עד היום :-)

נתראה!

מורן בר.

  • Share/Bookmark

ספאמפוליטי

פורסם ע"י מורן בר ב30 בינואר, 2009

כבר הספקתי לעלעל השבוע במספר בלוגים עם בטן מלאה על הספאם הפוליטי שהחלו לקבל עם התקרבות הבחירות. הנה למשל,שרון גפן, התעצבנה (בצדק) על הפניה הלא אישית, בלשון זכר, ממפלגת מרץ.

אז אפרים סנה, לא נפל למלכודת הזכר/ נקבה או השם הפרטי (בעיקר משום שהפניה אלי לא באמת אישית), אלא פשוט שלח לי מייל כחלק מרשימת תפוצה. ואני רק רוצה לדעת מהיכן, אדון אפריים, שלפת את כתובת המייל שלי.
תן לי ניחוש אחד ואני אענה שבלי קשר לזבל ששלחת לי ("חייבים להתעורר,לאחד כוחות ולחסל את הפשע,זה אפשרי" ?!), ממאגר שנקצר והתעלמת לגמרי מהעובדה שקצירת כתובות אינה לגיטימית ונאסרת בכל האתרים הגדולים (למרות הפסיקה ההפוכה בנושא ספידי-נט, שהצליחה להצביע בדיוק על החור הקיים בחקיקה בנושא), אדון סנה אתה גם מפנה אותי לאתר שלך, להרשם להלחם בפשיעה (תודה, כבר תרמתי במשרד), מפנה אותי לאתר "מקו" לראות כתבה זו או אחרת  וגם לפליקס של תפוז. העיקר שלא מדובר בפרסומת. באמת מזל.
המייל שממנו נשלחה ההודעה היה מ kora112@012.net.il (הלואי שמישהו יקצור את הכתובת הזו מפה וישלח לך מיילים ממפלגות אחרות) שנראה לי שלא ממש מזוהה עם אפרים סנה, אלא יותר כמו עם חברה שעוסקת במשלוח ספאם (הפליא אותי שאפילו ג'ימייל העביר אותו כהודעה לגיטימית).
וכך, מאמץ לו אפרים סנה את חופש הביטוי הפוליטי, אחד מאבני היסוד של מדינה דמוקרטית, כתירוץ לשלוח לי שטויות למייל (ואת השטויות האלו אפילו הג'ימייל שלי לא סינן).

אני כבר יודעת במי אני לא אבחר בבחירות הקרובות : באנשים שמתנהלת נגדם חקירה במשטרה, את אלו שניצלו מינית/נפשית/פיזית נשים תוך שימוש במעמדם. אני לא אבחר באלו שאחראיים להפסדים בקרנות הפנסיה של ההורים שלי (ושלי, אבל ניחא, אני מאמינה שהבורסה תתקן אותם עד שאגיע לגיל הרלוונטי), לא אבחר באלו שהאג'נדה הפוליטית שלהם משתנה כל יום שני וחמישי, או בעקבות כל טיל שפוגע בדרום הארץ (המושג "עוטף עזה" אידיוטי ומנכר, גורם לי לחלחלה כל פעם מחדש). אני גם לא אבחר באלו המתנדנדים בין מפלגות לפי הפופולריות של העומד בראשם רק כדי לשמור את הכיסא שלהם חם. והנה, אני כנראה גם לא אבחר באלו ששולחים לי זבל ופולשים לי לפרטיות לא פחות מאותם אלפי בעלי עסקים קטנים שנאלצו לסגור את עסקיהם כי אין להם את הלובי להוסיף סייגים לחוקים.
אז מי נשאר?

שבת שלום!

  • Share/Bookmark

חרב גדעון

פורסם ע"י מורן בר ב29 בדצמבר, 2008

"בכמה שעות של צהרי יום שבת זרע צה"ל בעזה הרג והרס בממדים שפגיעות הקסאמים בכל שנותיהם לא התקרבו אליהם" כך מציג גדעון לוי במאמרו המתלהם בעיתון "הארץ" את היציאה למבצע "עופרת יצוקה". לדעתו, יש לחכות שמספר פגיעות הקאסמים בישובים יעלה, כדי להצדיק יציאה למבצע שישובי ה"תחת של המדינה" ייחלו לו ב- 6 השנים האחרונות, שבהן הם, בניגוד למר לוי, נמצאים במלחמה יומיומית. המלחמה שלהם, סליחה, שלנו, היא על הזכות לחיות, לעבוד, להתקיים בכבוד, לצאת, לבלות וללכת לישון בלי פחד. בעיני גדעון לוי, "שוב תגובותיה האלימות של ישראל, גם אם יש להן צידוק, חורגות מכל פרופורציה, חוצות כל קו אדום של אנושיות, מוסר, משפט בינלאומי ותבונה", כי כאמור, חמאס, על מחבליהם המתאבדים, השימוש הציני בילדים כמגנים אנושיים, וההסברה בצילומים מפוברקים של גופות (שמתגלות כאנשים חיים, שחקנים, בהמשך), הם אלו המשמשים לו כמודל למופת ההתנהגות ההומנית. בעיניו מדובר בקרב של דוד מול גוליית, כשהפעם ישראל בתפקיד הענק הרשע והחמאס בתור חסר הישע. אז זהו. שהם לא חסרי ישע – הם מצויידים בצבא של עשרות אלפים, בטילים , קסאם, גראד, מרגמות, נשק נ"ט,טילי נ"מ ועוד, שממררים את חיי תושבי הישובים בדרום. גדעון לוי מרגיש כי לא נזרע מספיק הרג והרס בישובים השוליים הללו, שיצדיקו יציאה למבצע צבאי מלא. הוא מחכה שיקרה עוד משהו. אולי הפגזה על בית ספר בעת לימודים? האיוולות בה מוצגת מדינת ישראל, בה מוצג הצבא (שאחי הקטן משרת בו, ושהוא נמצא שם עכשיו ואני חרדה ומפחדת עליו ועל חייו שם בכל רגע מאז הודיע לנו על מיקומו), בה מוצגים אנחנו, כעם, מצליחה להכעיס אותי ולגרום לי לחרוג מהמתינות הפוליטית בה אני אוחזת בשנים האחרונות. גדעון לוי החליט להיות פה ושגריר של חמאס, ובימים כאלו, חבל שהוא מקבל במה בעיתון "הארץ", בעמוד הראשון. בושה.

  • Share/Bookmark

© כל הזכויות שמורות למורן בר עושה סדר – הבלוג