עצוב לציין שבזאת מצטרפת ישראל למדינות כמו תימן ופקיסטן, ונושאת את דגל המדינה המערבית הראשונה שמכשירה סעיף שכזה. מהלך זה מהווה פגיעה אנושה בזכות לפרטיות, כאשר עינו של השלטון תהיה בכל מעשיו של הפרט. מפחיד לא? מסתבר שלא מספיק- במהלך תמך המשרד לבטחון פנים בטענה שזו הדרך היחידה למנוע כפל בתעודות זהות, וגם מקרב חברי הכנסת, המתנגד היחיד היה דב חנין מיודענו מהבחירות לראשות עיריית תל אביב.
מהלך נוסף, ולא חמור פחות, הוא התיקון החדש של חוק חתימות הדיגיטאליות שהועבר בשבוע שעבר בקריאה ראשונה, המאפשר למשרד הפנים להיות הגורם המאשר של החתימות הדיגיטאליות (המהוות אישור משפטי לחתימה על מסמכים באינטרנט). עד היום הגורם המאשר היתה חברה פרטית, ובעוד המצדדים בתיקון מספרים על קיצור הליכים בירוקרטיים ושירות טוב יותר לאזרח, הרי שבהלאמת החתימה האלקטרונית, כל טרנזקציה בנקאית, וכל פעולה שתתבצע באינטרנט, יהיו חשפים לממשל.
המתכון של רם כספי קל. מדברים עם הנציגים של המדינה, מדברים עם הנציגים של האחים עופר, משקשקים את ההצעות, ואז קונים בהנחת סוף-עונה של 50% את מניות צים מהמדינה.
הלכתי לסרט ויצאתי רותחת מזעם, והבנתי שהסרט הוא אמנם לא בילוי יום שישי, אבל הוא המציאות.
אני בת 30, סטודנטית בשנה האחרונה ללימודי משפטים במכללה למנהל ומובטלת היי-טק אחרי 10 שנים בתחום. .(אבל עסוקה בלהקים סטארטאפ חדש) , חיה בנוה צדק, ורואה איך בונים עליה מגדלים צפופים ומכוערים.
אבל אז אני מנסה לנתח את מה שאומרים לי ה"דב חנינים" – חניה חינם, ביטול דוחות, מגורים מסובסדים – חלק מהמצע לא הגיוני פשוט והחלק השני מופרך. חלק ממה שדב חנין שואף לו יוביל לשחיתות וחלקו השני יגרום לקופת העיריה להתרוקן.
מעבר להבטחות, דב חנין פשוט לא מייצג נאמנה את האג'נדה הפוליטית שלי. מצד אחד הפרסומים על חוסר החיבה שלו ל"תקוה" מרתיחים לי את הדם, מצד שני החתירה להסכמי איחוד כוחות עם ש"ס גורמים לי לעקם את הפרצוף.
אז החלטתי.
הלכתי עם חולדאי לעוד קדנציה, ועם התל-אביביים (רון לוינטל) כאופוזיציה לוחמנית. אני מקוה שלא אתבדה.
ואם כן – האופציה לעבור ליד ההורים ברה"ע לדירת 4 חדרים באותו מחיר של 2 חדרים בתל אביב, תמיד פתוחה.
לא פשוט להחליט, אבל החלטתי. ואני לא גאה בהחלטה שלי.
מטקבקים אחרונים